מחוזי/ מצג שאינו נכלל בהסכם השקעה אינו מעניק זכות תביעה
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א דחתה תביעה לביטול הסכם השקעה בחברה, שעניינה טענה למצגי שווא טרם כריתת ההסכם מצד החברה ובעל השליטה בה. בית המשפט קבע כי אחריות החברה ובעל השליטה הוגבלה למצגים שנכללו בהסכם ההשקעה, ואין לתובע זכות תביעה בגין מצגים אחרים שלא קיבלו ביטוי כתוב ומפורש בהסכם.
במקרה שהובא בפני בית המשפט טען התובע, אשר השקיע מיליוני דולרים בחברה שקרסה, כי בעל השליטה הציג לו תחזיות כלכליות ומצגי שווא שהתבררו בדיעבד כשגויים. מנגד, החברה ובעל השליטה הצביעו על כך שבהסכם ההשקעה נקבע כי מצגי החברה מוגבלים למצגים שנכללו באופן מפורש בהסכם, וכי למצגים קודמים שהוחלפו בין הצדדים אין כל תוקף מחייב.
השופטת רות רונן קיבלה את טענת הנתבעים ודחתה את טענת התובע ביחס למצגי השווא המטעים שהוצגו לו במהלך המשא ומתן. השופטת קבעה כי "ההסכמה לפיה המצגים המחייבים הם אלה שפורטו בהסכם ואין בלתם, היא חשובה לצורך הוודאות של שני הצדדים בהסכם". על פי פסק הדין, הסכם השקעה בין צדדים מתוחכמים ומנוסים מבטא את חלוקת הסיכונים שכל אחד מהצדדים מוכן לקבל על עצמו, אשר משפיעה על התמחור הכספי של ההסכם. לכן, על בית המשפט להימנע מלהתערב באיזון שהגיעו אליו הצדדים. "כאשר מדובר בצד מתוחכם כמו התובע, חזקה עליו כי לוּ היו מצגים נוספים – מעבר לאלה שפורטו בהסכם – שהיו מצגים משמעותיים עבורו, הוא היה עומד על כך כי מצגים אלה ייכללו בהסכם. משהוא לא עשה כן, אין מקום כי בית-המשפט יתקן את ההסכם בדיעבד לבקשתו".
(תא (ת"א) 28598-01-13 אדווין טיש נ' אורי יוגב ואח')
The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.
We operate a free-to-view policy, asking only that you register in order to read all of our content. Please login or register to view the rest of this article.