מחוזי/ התנאים להטלת אחריות על בעל שליטה בגין מכירת השליטה בחברה לצד שלישי (מכירה חובלת)
בית המשפט דן בתנאים להטלת אחריות על בעל שליטה בגין מכירת חברה ביודעין לצד שיזיק לה (מכירה חובלת) במסגרת תביעת נאמן על הסדר נושים שהוגשה בין השאר נגד בעל השליטה ששימש גם כמנכ"ל החברה שמכר את מניותיו בחברה לקבוצת משקיעים שהביאו לקריסתה.
בפסק הדין נקבע באופן עקרוני כי בעל השליטה רשאי למכור את מניותיו לכל קונה, אלא אם הוא יודע שהקונה יגרום נזק משמעותי לחברה. הדין הישראלי מכיר בקיומה של חובת הגינות המוטלת על בעל שליטה כלפי החברה. המצבים בהם יש להטיל אחריות על בעל שליטה בגין מכירה חובלת ראויים לצמצום רק למצבים חריגים, וזאת בהתקיים שלושה תנאים מצטברים במועד המכירה:
- רמת אשם גבוהה של בעל השליטה המוכר, המתבטאת בידיעה, עצימת עיניים או באדישות לכך כי הרוכש מתעתד לפעול באופן בלתי לגיטימי, הצפוי לגרום נזק משמעותי לחברה.
- יומה של רמת וודאות גבוהה להתרחשות נזק משמעותי לחברה, הנבחנת לפי אמת מידה אובייקטיבית.
- הסתברות גבוהה לפגם חמור בהתנהלותו הצפויה של הרוכש. במקרה הרגיל הפגם המדובר הוא השגת רווח פסול כגון בזיזת החברה על ידי רוכש השליטה, אולם לא ניתן לשלול לחלוטין מצבים בהם ההתנהלות הצפויה של הרוכש אינה מיועדת להשיג רווח פסול, אלא מהווה הפרה של חובת הזהירות והאמון שלו כלפי החברה, כגון הימור בנכסי החברה, או השקעתם באופן חסר סיכוי. תנאי זה מתקיים רק כאשר הקו העסקי הצפוי להינקט על ידי הרוכש הינו בלתי סביר בעליל, ואין די כי מוכר השליטה אינו מאמין בו.
בחינת האחריות נעשית לפי מצב ידיעת בעל השליטה המוכר במועד המכירה, ולא בדיעבד, אך בחינת מצב הידיעה מתייחסת לא רק לאשר התרחש, אלא גם לאשר צפוי להתרחש במסגרת העסקה.
החובות המוטלות על מוכר השליטה כוללות בתוכן חיוב לערוך בירור מסוים על זהותו של הקונה ומניעיו, אלא שטיבן והיקפן של הבדיקות שנדרש לבצען הוא מוגבל, ועליהן להיבחן בהתאם למכלול נסיבות העסקה. הימנעות מבירור כזה עלולה להיתפס כעצימת עיניים, או כאדישות, ביחס לסכנה שרוכש החברה מתכוון לגרום לה נזק, ולגבש את יסוד האשם הנחוץ לצורך הפעלת הכלל האוסר על מכירה חובלת. בנסיבות העניין לא הוטלה על בעל השליטה אחריות שכן לא היה ביכולתו לראות את הנזק שייגרם לחברה כתוצאה ממכירת השליטה.
בעל השליטה לא נמצא אחראי גם בגין התנהלותו לאחר העברת השליטה בחברה, כאשר המשיך לכהן כמנכ"ל החברה והחליט תוך זמן קצר לעזוב את החברה ללא מאבק. חובת האמון מחייבת את מנכ"ל החברה לבחון באופן עצמאי ומקצועי את ההצעות שמניחים בעלי השליטה לפתחה של החברה, לתמוך בהן כשהוא מוצא שהן לטובת החברה ולהתנגד להן כאשר הוא סבור שאין הן לטובתה. אם יחליט להישאר בתפקידו עליו למלא אחר החלטות החברה המחייבות שנתקבלו כדין, אולם כאשר הוא מסרב להישאר בתפקידו נוכח מדיניות בעל שליטה שאינה מקובלת עליו, הוא אינו מפר את חובת האמון שלו לחברה.
(ת"א 8746-10-09 ברדיצ'ב (נאמן) נ' פויכטונגר ואח')
The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.
