עו"ד אסף מסיקה, שותף במשרד עוה"ד יגאל ארנון ושות', מסביר כיצד ממונפים הידע והמומחיות, שנצברו בתחומים המסחריים השונים לטובת תחום עתיר רגולציה כמו הקנאביס הרפואי

לאחרונה החליטה רשות ניירות ערך, כחלק מהמאמץ לגוון את היצע החברות בבורסה בת"א, לאפשר את רישומן למסחר של חברות זרות העוסי קות בתחום קנאביס לצרכי פנאי. מהלך זה, שתואר על-ידי גורמים בשוק כמסוכן, השתלב במהלך רחב יותר שהתנהל בשנתיים האחרונות, במסגרתו מסי פר הולך וגדל של חברות ציבוריות החלו לפעול בתחום הקנאביס הרפואי דרך יציקת תוכן לשלי דים בורסאיים. פעילות זו הביאה לנוכחות גדולה בבורסה של חברות קנאביס עם שוויים משמעותיים, עד כדי כך שחלק מהאנליסטים בשוק הזהירו כי מדובר בבועה שעלולה להתנפץ

"השאלה היא איך מגדירים בועה", מתייחס לנושא עו"ד אסף מסיקה, שותף במחלקת שוק ההון והמסחרית במשרד עוה"ד יגאל ארנון ושות', המתמחה בתחום הקנאביס. "האם יש חברות שמי ציגות שווי מנותק מהמציאות? בהחלט ייתכן שיש כאלו. אפילו רשות ניירות ערך נתנה את עמדתה על שוויים שאינם תואמים את המציאות בעסקאות מיזוג והחזירה אותן לשולחן הדירקטוריון. לעומת זאת, בהתייחס לשאלה האם יש כאן תעשייה שנוי עדה להישאר, התשובה היא חיובית. כמו כל תעשייה חדשה ובעלת פוטנציאל, גם תעשיית הקנאביס הרי פואי נתונה למניפולציות, אך עם הזמן אני מאמין שזה יתייצב. כולנו זוכרים את בועת הדוט.קום שהתנפצה בתחילת שנות ה 2000- . הרבה חברות נעלמו, אך זה לא הוביל לחורבן אלא להיפך. נוצר שוק בריא יותר, וכרגיל, הכלל שמי שחזק שורד - יהיה תקף גם כאן".

השוק כבר יודע לתמחר את החברות?

"לדעתי אנחנו עוד לא שם. עוד לא יודעים ממש לנתח את השוק ולבצע אנליזה שתאפשר להעמיד מימון בדרך של חוב, בפרט הדבר נכון לאשראי בנקאי או מוסדי. זה מסביר מדוע רוב החי ברות נשענות על אקוויטי. בכלל, מי שרוצה להיכנס לתחום צריך לא מעט כסף. היום לדוגמא, עלות של דונם קרקע לגידול קנאביס עומדת על כ - 1-1.5 מיליון שקל וזה סכום נכבד, מה גם שעל מנת שזה יהיה כלכלי צריך שטח גדול, דונם אחד או שניים לא יעשו את העבודה".

האסדרה עשתה טוב לתעשייה

כמי שמכיר מקרוב את השוק, אסף מסיקה עושה לנו סדר במספרים בשוק הקנאביס המתפתח. עד כה 15 חברות קיבלו רישיונות לגידול קנאביס ושבע חברות קיבלו אישור להקמת מפעל לעיבוד התוי צרת, לאחר שעמדו בתקנים המחמירים הנדרשים על-ידי הרגולטור.

"התחום כולו עבר אסדרה מהפכנית", מזי כיר עו"ד מסיקה. "תהליך האסדרה החל ב 2016- והיישום היה ב 2019- . 'שרשרת הערך' חולקה לחוליות נפרדות ותחומות היטב זו מזו - מגידול וריבוי הזן דרך ייצור ועד הפצה ומכירה לצרכן - כאשר אחד התנאים לקבלת רישיון הוא הסכם עם החולייה הסמוכה אחריה. ההיגיון הוא ברור ונועד לאפשר התמחות מצד אחד ופיקוח יעיל מצד שני. מן הסתם לא כל חקלאי היודע לגדל קנאביס רפואי, יודע בהכרח גם להפיק ממנו שמן או תכשיר אחר".

מסיקה שם את האצבע על אחד השינויים המרי כזיים בעקבות האסדרה גם בצד של הצרכנים: "בעי בר מטופל שקיבל רישיון לצריכת קאנביס היה פונה לחברה בתחום ומקבל ממנה ורק ממנה את המוצר. החברה הייתה זו שקובעת את המוצר הספציפי שני מסר למטופל בהתאם למה שיש לה. היום המטופל מגיע לבית מרקחת ויכול לבחור את המוצר הטוב ביותר לצרכיו מכל חברה יצרנית. בסיכומו של דבר אני חושב שהאסדרה עשתה טוב לתעשייה".

המטופלים טוענים לפגיעה כלכלית.

"נכון, כי בעבר היה נוהל של מחיר אחיד ללא תלות בכמות הצריכה ואילו כיום זה תלוי צריכה. אני חושב, שנכון יותר לקבוע מחיר שהוא קורי לטיבי לצריכה ובמקביל כדאי לחשוב על סבסוד לאוכלוסיות מיוחדות שידן לא משגת לשלם. מכל מקום, השוק כיום מסודר יותר ויש בו היגיון".

היכן עומד נושא היצוא?

"כולם ממתינים להוראות היק"ר )היחידה לקי נאביס רפואי במשרד הבריאות - י.צ.( לאחר ששר הכלכלה הקודם, אלי כהן, חתם על צו היצוא. בלי רישיון של משרד הבריאות אי-אפשר לייצא, בדוי מה למקטעי הגידול והייצור. יש חברות ישראליות שכבר חתמו על הסכמים עם גורמים בחו"ל ולא יכולות לייצא. עם כל יום שעובר היצואנים הישי ראלים מאבדים נתחי שוק. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא התקינה במדינת היעד שהיא בחלק מהמקומות מחמירה יותר מהתקינה הישראלית. מי שרוצה לייצא לאירופה שהיא שוק היעד העיקרי חייב לעמוד בתקנים האירופאים.

"חשוב להבין שהיצוא הוא אקוטי להצלחת הענף בישראל, כי כבר היום יש לנו יכולת ייצור עודפת ביחס למה שהשוק הישראלי צריך. השוק המקומי הוא קטן ולכן נדרש יצוא. יש חברות שלא יחכו ועשויות להעביר את מתקני הגידול והייצור לחו"ל והכלכלה הישראלית תפסיד מכך".

רגולציה כבדה ומורכבת

היכן אתם כעו"ד פוגשים את השוק? במה אתם יכולים לסייע לשחקנים השונים?

"קודם כל, צריך לזכור שמדובר בשוק שהוא עתיר רגולציה ורגולציה כבדה, והמשמעות של קבלת רישיונות היא זמן וכסף. אנחנו יודעים לסייע - למגדלים או לחברות בתחום - בכל שלב ושלב של הפעילות שלהם בשוק. תהליך קבלת הרישיונות הוא תהליך מורכב, שנעשה מול גופים רגולטוריים ועל-פי מפת דרכים מובנית שפרסם היק"ר. בנוסף, חקלאים לדוגמה, נדרשים לחתום על הסכמים מסחריים של שיתוף פעולה עם משקיעים וגופים עסקיים. המדובר בהסכמי השקעה ובעלי מניות. יש גם נושאים הקשורים לתחום הנדל"ן, כמו התייחסות להוראות הממונה על חוק ההתיישבות לפיהן בעל קרקע אינו רשאי להישאר עם פחות מ- 26%- בעלות בקרקע. יש כאן מערך שלם של ס י כונים שצריך לדעת לטפל בהם משפטית. לבסוף, קיים נושא היצוא שיחייב ניסוח הסכמי סחר והפצה עם חברות מסחריות בחו"ל, עניין מורכב בפני עצמו שמחייב ידע וניסיון.

"מעבר לכל אלה, חלק גדול מהחברות הן ציבוי ריות והן נדרשות לליווי משפטי צמוד, שנשען על ניסיון בשוק ההון, או לחילופין חברות פרטיות המי עוניינות להירשם למסחר בדרך של כניסה לשלד בורסאי ואולי בעתיד בהנפקות IPO – בכל מקרה זהו תהליך מורכב. בשוק הקנאביס הרפואי, הליווי המשפטי הוא לא רק טכני אלא קריטי להצלחה העסקית".

לסיכום, כיצד אתה מעריך את פוטנציאל העסקי של הקנאביס?

"לפי אחת ההערכות, שוק הקנאביס הרפואי העולמי ייגדל מ 16.5- מיליארד דולר ל 55-56- מיליארד דולר בסוף 2025 . כלומר, גידול של 20% כל שנה. יותר ויותר מדינות מזהות את הפוטני ציאל ויוזמות תהליכי אסדרה כאלה ואחרים. קח למשל מדינה כמו תאילנד, ששם שימוש בקנאי ביס הוא עבירה שגוררת ענישה חמורה. אפילו הם הולכים על אסדרת התחום כך שזה מלמד משהו. יש היום כ 40- מדינות שאישרו שימוש בקאנביס רפואי בשטחן. במקביל, אנחנו עדים לכך שהענף מתפתח לכיוון הפארמה וייצור תרופות. כלומר, לא רק שימוש בקאנביס כטיפול בתופעות לוואי כמו שיכוך כאבים, חרדה וכדומה, אלא פיתוח תרופות ממש שמקבלות את האישורים המתאימים. שמענו לאחרונה על אישור FDA לתרופה שהיא נגזרת של הקנאביס לטיפול בטרשת נפוצה. אני מעריך שני ראה בעתיד מגמה של מיזוג תחום הקאנביס לתחום הפארמה".

The content of this article is intended to provide a general guide to the subject matter. Specialist advice should be sought about your specific circumstances.